שאלות ותשובות למשתמשי חשבשבת

דוח מע”מ PCN874 – שאלות ותשובות למשתמשי חשבשבת

דחיית החזר מע”מ

[dt_toggle title=”לגבי תשומות יתר מעסקאות – חלק מהלקוחות אינם מעוניינים בהחזר מע”מ. איך מעבירים את יתרת מע”מ התשומות לחודש שאחרי?”]

לאחר שרושמים פקודת יומן בחשבשבת, עבור חשבוניות רכש, אי אפשר להורות לתוכנה להתעלם מחלק מהן. אם רוצים לא לכלול חשבונית רכש מסוימת בדוח הנוכחי אלא להעביר אותה לדוח הבא, האפשרויות הן:
במהדורת חשבשבת ERP בחלונות:
בעת הפקת דוח מע”מ מוצג למשתמש חלון סינון תשומות. בחלון זה מסמנים את חשבוניות הרכש שמעוניינים לדחות. החשבוניות יוצגו שוב לסינון בהפקת הדוח בחודש הבא.
במהדורת הדוס:
(א) מתקנים את תאריך האסמכתא של החשבונית לתאריך מאוחר מתקופת הדוח, ולאחר הפקת הדוח מתקנים שוב את התאריך חזרה לתאריך הנכון, או (ב) מבטלים את תנועת היומן של החשבונית באמצעות תנועת סטורנו, ולאחר הפקת הדוח רושמים מחדש את התנועה.

[/dt_toggle]

מע”מ שנה קודמת

[dt_toggle title=”קיבלתי השנה חשבונית רכש משנה שעברה – איך לדווח ?”]
אם עובדים בחשבשבת חלונות, לא מתעוררת בעיה, כיוון שתוכנה זו היא רב-שנתית. מדווחים על חשבוניות משנה שעברה כמו על חשבוניות רכש הגיעו באיחור במהלך השנה.
אם עובדים בחשבשבת דוס, אפשר לרשום בשנה שעברה פקודת יומן לחובת ההוצאה ולזכות הוצאות לשלם, ולרשום פקודת יומן נוספת בשנה הנוכחית לחובת הוצאות לשלם ומע”מ תשומות ולזכות הספק. בעת הפקת דוח PCN874 החשבון הראשי של כרטיס הוצאות לשלם צריך להיות הוצאות. וכמובן, אפשר לרשום אותן רק בקובץ של השנה הקודמת ולהגיש דוח מתקן על שנה שעברה.

[/dt_toggle]

בסיס מזומן
[dt_toggle title=”אני עובד על בסיס מזומן, משלם לספקים בשיקים דחויים, ורושם את חשבוניות הרכש רק כאשר מגיע מועד תשלום השיק. האם תקין?”]
כן. כיוון שאתה עובד על בסיס מזומן חשבוניות הרכש ידווחו למע”מ באיחור.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”איך רושמים חשבוניות עסקה המתקבלות מעוסקים המדווחים למע”מ על בסיס מזומן?”]
הבעיה: חברתנו מכירה בהוצאה ולכן רושמת אותה לחובת החשבונות התוצאתיים עם אישור חשבונית העסקה. רישום זה מאפשר את התשלום לנותן השרות דרך תוכנית התשלום באמצעות מס”ב (או באמצעות שיקים של התוכנה). חשבונית המס מתקבלת לאחר מכן והיא המאפשרת קיזוז מע”מ. אבל אי אפשר לרשום אותה כנגד ההוצאה, כי ההוצאה כבר נרשמה. מה הפתרון?
מומלץ לפעול באפן הבא: רושמים את חשבון העסקה במנה צפויה (ולא במנה רגילה) לחובת ההוצאה ולחובת מע”מ תשומות ולזכות הספק. מפיקים את התשלום על סמך המנה הצפויה. (התשלום נרשם ללא רישום התאמה פנימית בין התשלום לבין הזיכוי במנה הצפויה). כאשר מקבלים מהספק חשבונית מס מסבים את התנועה הצפויה לתנועה רגילה. לאחר הרישום מומלץ לסמן התאמה פנימית בכרטסי הספק (בין חשבונית המס לבין התשלום) או להריץ מידי פעם את תוכנית התאמות פנימיות (שתסגור את התנועות באופן אוטומטי).

הערה: אם רוצים בקרה נוספת, אפשר להתחיל את תהליך הרכש באמצעות הפקת הזמנת רכש.[/dt_toggle]

 

עסקים עם קופה רושמת

[dt_toggle title=”אני מפיקה חשבוניות מס ידניות על ארוחות כיצד אוכל לדווח חשבוניות אלה?”]
חשבוניות ידניות ללקוחות עסקיים רושמים באמצעות תנועות יומן של חשבוניות (לחובת לקוח ולזכות מכירות ומע”מ) – כל חשבונית בתנועת יומן נפרדת.
אם אתם מפיקים תלוש בקופה הרושמת ומצרפים אותו לחשבונית הידנית, יש להחסיר את הסכום הכולל של החשבוניות הידניות מהסכום שאתם רושמים כמכירות קופה רושמת.
באופן דומה יש לעדכן גם את מספר התלושים.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”לפי הנחיות מע”מ אפשר לרשום הכנסות קופה רושמת בריכוז חודשי ולציין את מספר הפעולות שהיו בקופה. בקובץ שחשבשבת שלחו מדובר על רישום מספר הפעולות בפרטים.
למה בפרטים? יש בעיה לרשום את מספר הפעולות באסמכתא?”]
בחשבשבת חלונות רושמים את מספר התלושים בשדה אסמכתא 1 או באסמכתא 3.
בחשבשבת דוס יש לרשום את מספר התלושים בשדה פרטים, לאחר המלים “רושמת” או “סגירת קופה רושמת”, כפי שהוסבר במסמך ששלחנו. הסיבה: בגרסת דוס לא ניתן לשנות את שדה אסמכתא בתנועות שהגיעו ישירות מקופה רושמת.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”היכן רושמים את מספר ה- Z ? איך בודקים רציפות Z?”]
בדוח PCN874 לא מדווחים את מספר ה- Z ולכן ניתן לרשום אותו בכל שדה פנוי. הדוח אינו בודק רציפות של מספרי Z.[/dt_toggle]

 

לקוחות מזדמנים

[dt_toggle title=”כמעט כל החשבוניות שלי הן מתחת ל-5000 ₪ וללקוחות מזדמנים. האם מותר לי לרשום את כל החשבוניות האלו בתנועה אחת?”]
מותר לרשום פקודת יומן אחת עבור כל המכירות (של חשבוניות שסכומן נמוך מ- 5000 ₪) ללקוחות מזדמנים, לחובת כרטיס לקוחות מזדמנים ולזכות הכנסות ומע”מ עסקאות. פקודת יומן זו היא כמו פקודת היומן עבור מכירות קופה רושמת.
בחשבשבת חלונות, רושמים את כמות החשבוניות בשדה אסמכתא 1 או אסמכתא 3,
בחשבשבת דוס רשומים את כמות החשבוניות בשדה פרטים לאחר המלים “רושמת” או “סגירת קופה רושמת”.[/dt_toggle]

חיוב עובדים במע”מ

[dt_toggle title=”תוכנת המשכורת רושמת חיובים בגין ריבית על הלוואות (או כיבודים) עם מע”מ. איך החיובים האלה יגיעו לדוח מע”מ?”]
כאשר מחייבים עובדים בתלוש המשכורת חיוב הכולל מע”מ יש להפיק חשבונית מס לכל העובדים יחד (או לכל עובד בנפרד) ולבטל את הפקודות הרלוונטיות שנשלחו ע”י תוכנת המשכורת.[/dt_toggle]

 

איחוד עוסקים

[dt_toggle title=”כיצד מכינים דוח מע”מ של איחוד עוסקים? אנו המדווחים ויש לנו חברה נוספת העובדת אף היא בחשבשבת ועד היום הגישה לנו בפקס את דוח המע”מ החודשי כפי שהמערכת מפיקה.”]
תוכנת חשבשבת מאפשרת להפיק את דוח PCN874 בחברות הפועלות במסגרת איחוד עוסקים. מפיקים את הדוח לגבי כל אחת מהחברות, ומציינים שהחברות נמצאות במסגרת איחוד עוסקים. התוכנה תאחד את שני הקבצים לקובץ אחד.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”האם צריכים להוציא חשבוניות בין חברות קשורות באיחוד עוסקים?”]
אין צורך להוציא חשבוניות כדי “להעביר” את המע”מ לאחת החברות. כאמור בתשובה הקודמת, חשבשבת מאחדת את כל החברות שנמצאות במסגרת איחוד עוסקים.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”במערכת של איחוד עוסקים תנועת היומן של חשבונית בין חברות היא לחובת חו”ז בינ-חברתי (במקום הוצאות) לחובת מע”מ ולזכות ספק (חברה קשורה). האם ייקלט בדוח 874?”]
לא. יש לרשום את החשבונית לחובת הוצאות, לחובת מע”מ ולזכות ספק (החברה הקשורה). בהמשך אפשר לרשום תנועה שמקשרת בין הספק לבין כרטיס חו”ז בין-חברתי.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”אני מנהלת שותפות שהיא איחוד עוסקים של חברים. כולם נמצאים באותה חברה בחשבשבת כל אחד עם קוד תמחיר אחר. תקין?”]
כן. אפשר להמשיך לעבוד בשיטה זו.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”איך מדווחים כאשר כל חברה באיחוד עוסקים נמצאת במקום אחר?”]
מומלץ לקשר בין המחשבים באמצעות טרמינל סרבר, כך שבאחד המחשבים ניתן יהיה להפיק דוח עבור כל החברות, כולל אלה שנמצאות במקום מרוחק.

גרסת הדוס מאפשרת לרשום מספר עוסק מורשה, ואין לה שדה נוסף עבור מספר חברה (בניגוד לגרסת החלונות). כאשר ספק של החברה נמצא באיחוד עוסקים יש צורך בשני מספרים – מספר עוסק מורשה עבור הדיווח למע”מ, ומספר חברה עבור הדיווח לניכוי במקור.
כאשר ספק מסוים נמצא במסגרת איחוד עוסקים, ניתן לרשום בשדה מספר עוסק מורשה את מספר החברה של הספק, גם אם הוא שונה מהמספר של האיחוד.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”איזה עוסק מורשה קולטים בחשבונית רכש במקרה שקונים מספק שהוא באיחוד עוסקים, את ע.מ. של הספק? או ע.מ. של איחוד העוסקים?”]
בחשבשבת חלונות יש לרשום את מספר העוסק של האיחוד.
בחשבשבת דוס יש לרשום את מספר העוסק של החברה שהפיקה את החשבונית גם אם מספר החברה שלה שונה ממספר האיחוד.[/dt_toggle]

 

רשומון יבוא

[dt_toggle title=”איך רושמים את פקודת היומן של הייבוא?”]
בודקים ברשומון הייבוא (או בחשבון שמקבלים מעמיל המכל) מה סכום המע”מ ברשומון.
בחשבשבת חלונות פותחים כרטיס חשבון “מע”מ תשומות ייבוא” (בנוסף לכרטיס מע”מ תשומות הרגיל) ומגדירים חשבון ראשי מע”מ תשומות. רושמים את פקודת היומן הבאה:
לחובת מע”מ תשומות ייבוא ולזכות עמיל המכס. בעת הפקת דוח 874 רושמים בשורה של הייבוא את כרטיס החשבון של מע”מ תשומות ייבוא. אם רושמים את הרשומון באמצעות המסמך העמסת עלויות עקיפות, תנועת היומן תירשם אוטומטית.
בחשבשבת דוס פקודות היומן של המע”מ ברשומון הייבוא הן: פקודה אחת לחובת מע”מ תשומות ולזכות ח-ן נגדי למע”מ ייבוא; פקודה נוספת: לחובת ח-ן נגדי למע”מ ייבוא ולזכות עמיל המכס. בעת הפקת דוח 874 רושמים בשורה של הייבוא את הכרטיס: ח-ן נגדי למע”מ ייבוא.

נוסף לכך רושמים פקודת יומן נוספת עבור העמלה לעמיל המכס. פקודת יומן זו היא כמו חשבונית רכש רגילה בישראל.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”בחשבון של עמיל המכס יש שני חיובי מע”מ – אחד עבור הסחורה ועוד אחד עבור ההובלה במטוס. איך לרשום?”]
שני החיובים האלה נרשמים לפי ההסבר שלעיל לגבי מע”מ ייבוא. אפשר לרשום אותם בשתי שורות ואפשר לאחד לסכום אחד.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”איך רושמים את המעמ של העמלה של עמיל המכס? איך זה מסתדר עם המעמ של היבוא?”]
יש להבחין בין המע”מ בגין מחיר הסחורה, לבין המע”מ על העמלה של עמיל המכס. העמלה של עמיל המכס נרשמת כמו חשבונית של ספק בישראל (לחובת הוצאת עמלה, לחובת מע”מ תשומות ולזכות עמיל המכס). החיובים עבור הובלה בישראל נרשמים לפי החשבוניות המצורפות (לחובת הוצאות הובלה, מע”מ ותשומות, ולזכות המוביל). המע”מ שמפורט ברשומון הייבוא (עבור הסחורה וההובלה בחו”ל) נרשם בתנועת יומן נפרדת.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”אנחנו לא מקבלים את רשומון הייבוא אלא רק חשבון של עמיל המכס. מה לרשום?”]
החשבון של עמיל המכס כולל פירוט של המע”מ על הייבוא וכן הוצאות נוספות. כאמור, יש לרשום תנועות יומן נפרדות – תנועה אחת עבור המע”מ ברשומון ותנועות נוספות עבור העמלה של עמיל המכס, והוצאות אחרות בארץ (כגון הובלה בישראל).[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”המע”מ ברשומון היבוא אינו מהווה אחוז מסוים מהרכישה. כיצד חשבשבת יודעת מה היה סכום הרכישה?”]
חשבשבת מחשבת את סכום הרכישה מתוך סכום המע”מ ברשומון הייבוא.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”האם יש צורך לרשום את המע”מ של הייבוא בשיטה המפורטת?”]
אין צורך. לדוגמה, רושמים בשיטה המקוצרת תנועת יומן לחובת מע”מ תשומות ייבוא ולזכות עמיל המכס.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”יבוא – בהנחה שנשארים עם תוכנת הדוס, מה הפתרון למע”מ ברשומון יבוא?”]
יבואנים יכולים להמשיך ולהשתמש בתוכנת הדוס. בעת הפקת דוח PCN874 ניתן יהיה לעדכן את מספר הרשומון. כאמור, בחשבשבת דוס פקודות היומן של המע”מ ברשומון הייבוא הן: פקודה אחת לחובת מע”מ תשומות ולזכות ח-ן גדי למע”מ ייבוא; פקודה נוספת: לחובת ח-ן נגדי למע”מ ייבוא ולזכות עמיל המכס. בעת הפקת דוח 874 רושמים בשורה של הייבוא את כרטיס החשבון: נגדי למע”מ ייבוא.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”בחלונות אם רושמים פקודות יומן בגין יבוא באופן ידני, האם יש צורך לפתוח כרטיס פריט מע”מ יבוא או שדי בפתיחת כרטיס הנהלת חשבונות מע”מ יבוא?”]
בחשבשבת חלונות אם רושמים את כל פקודות היומן של הייבוא באופן ידני (ולא באמצעות הפקת המסמך רשומון ייבוא בחשבשבת), אין צורך לפתוח את הפריט: מע”מ ייבוא. אבל כאמור, יש לפתוח כרטיס מיוחד למע”מ תשומות ייבוא, ולרשום פקודת יומן לחובת מע”מ תשומות ייבוא (ולזכות עמיל המכס).[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”שדה אסמכתא 2 בפקודות יומן הוא בן 9 ספרות. רשומון יבוא בן 10 ספרות.”]
הקובץ של רשות המסים מקצה 9 תווים למספר הרשומון. אם המספר ארוך יותר, יש לרשום את 9 הספרות האחרונות.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”מדוע לא ניתן לרשום אותיות וסימנים בשדה אסמכתא של הרשומון?”]
הקובץ שמשדרים לרשות המסים מאפשר לרשום ספרות בלבד.[/dt_toggle]

 

רשומון יצוא

[dt_toggle title=”בפרקטיקה, אנחנו מפיקים חשבון יצוא לפני הפקת רשומון יצוא, האם זה אומר שיש צורך לחזור לפקודת היומן של חשבונית היצוא ולהוסיף את מספר הרשומון?”]
אפשר להגיש את הדוח ללא ציון מספר הרשומון, ואפשר להוסיף את הרשומון לתנועת היומן באמצעות תיקון תנועות.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”במהדורה שלנו שדה אסמכתא 3 בפקודות יומן הוא בין 9 ספרות. רשומון יצוא בן 10 ספרות.”]
לגבי מספר הספרות – הקובץ של רשות המסים מקצה 9 תווים למספר הרשומון. אם המספר ארוך יותר, יש לרשום את 9 הספרות האחרונות.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”מדוע לא ניתן לרשום אותיות וסימנים בשדה אסמכתא?”]
הקובץ שמשדרים לרשות המסים מאפשר לרשום ספרות בלבד.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”איזה מספר עוסק יש לרשום בכרטיסים של לקוחות חו”ל?”]
יש להשאיר את השדה ריק.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”האם קיים מסמך זיכוי לחשבון יצוא? עד היום – זיכוי לחשבון יצוא (פטור ממע”מ) נעשה במינוס כמות, כך שנוצרה חשבונית במינוס.”]
המסמך זיכוי לחשבון ייצוא קיים רק בחשבשבת חלונות.

[dt_toggle title=”יצוא – בהנחה שנשארים עם תוכנת הדוס, מה הפתרון למע”מ ברשומון יצוא. מדובר על רשומוני יצוא בודדים.”]
יצואנים יכולים להמשיך ולהשתמש בתוכנת הדוס. בעת הפקת דוח PCN874 ניתן יהיה לעדכן את מספר הרשומון.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”אני מייצא בלי רשומון. איך אני רושם את הייצוא?”]
כאשר מייצאים ללא רשומון (לדוגמה, ייצוא שירותים), לא רושמים דבר באסמכתא השלישית.[/dt_toggle]

 

מלכ”ר ומוסדות כספיים

[dt_toggle title=”אני מלכ”ר ולא מוציא חשבוניות רק התאמות בנק ופקודות יומן בלבד. האם הנושא שייך אלי?”]
מלכ”רים גדולים צריכים להגיש דוח מע”מ על החשבוניות שהם מקבלים. לכן, בהנחה שאתם מלכ”ר גדול ומקבלים חשבוניות מספקים, הנושא רלוונטי עבורך. יש לוודא מול רו”ח שלכם. כמובן, הדוח של מלכ”ר יכלול רק תנועות של חשבוניות רכש, חשבוניות עצמיות וחשבוניות מרשות פלסטינאית.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”איך מלכ”רים ומוסדות כספיים צריכים לרשום את פקודת היומן? האם צריך להכפיל את כרטיסי ההוצאות (לדוגמה: הוצאות משרד והוצאות מע”מ של הוצאות משרד)?”]
אין צורך להכפיל את כרטיסי ההוצאות. מלכ”רים ומוסדות כספיים צריכים לרשום חשבוניות רכש באופן הבא:

הוצאה                116.00                     ספק               116.00

מע”מ תשומות      0[/dt_toggle]
עסקים “מיוחדים”

[dt_toggle title=”מאחר ויש לי כמה סניפים, ומאחר והם עובדים בתוכנה אחרת, קליטת החשבוניות החודשיות אצלי מרוכזת בשורה אחת לכל סניף. כמו כן במשרד אני מוציאה חשבוניות מס ללקוחות. (מעט). החשבוניות בסניפים הן על בסיס מזומן. כמעט כל הלקוחות משלמים בתשלומים, כך שכל חשבונית אינה עולה על 5,000 שח. איך עלי לדווח?”]
ניתן לדווח על החשבוניות מהסניפים כמו על מכירות קופה רושמת. ההנחיות לדיווח על מכירות קופה רושמת מפורטות במסמך.

אנו חברת בלדרות יש לנו חשבוניות “בקומבינציות ” שונות

  1.  הכנסה חייבת + מע”מ
  2.  הכנסה פטורה
  3.  מכס (ברשומון ייבוא)
  4.  מע”מ מכסים (ברשומון ייבוא)

לכן לא ברור לנו כיצד ליישם את ההוראה שאין להעביר תנועות חד צידיות של חשבוניות. יש להעביר באמצעות סוג תנועה הכולל בתוכו לקוח+הכנסות+מע”מ.
יש לרשום את תנועות היומן באופן הבא:
הכנסה חייבת + מע”מ: (חובת לקוח זכות הכנסות ומע”מ)
הכנסה פטורה: (חובת לקוח זכות הכנסות פטורות)
מכס: אפשר להעביר בתנועה חד צדית, כיוון שהחיוב במכס אינו חשבונית מס, ולכן לא צריך לדווח עליו בדוח מע”מ.
מע”מ ברשומון ייבוא: יש לפעול לפי המפורט במסמך ששלחנו בסעיף: ייבוא.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”מה לגבי לקוחות פרטיים שאינם מקזזים מע”מ אך בעלי כרטיס אישי בהנהלת חשבונות ואשר קונים בחשבונית בודדת מתחת ל-5,000 ש”ח?”]
ניתן לעדכן בכל הלקוחות האלה את קוד המיון של הלקוחות המזדמנים, ולדווח עליהם בדוח מע”מ החדש במסגרת הדיווח על לקוחות מזדמנים.

[/dt_toggle]

פיצול הכנסות

[dt_toggle title=”כיצד צריך לרשום חשבונית שכוללת כמה פריטים שונים, שכל אחד מהם צריך לזכות כרטיס הכנסות אחר?”]
בחשבשבת חלונות אפשר לרשום תנועת יומן אחת לחובת הלקוח לזכות הכנסות א’ לזכות הכנסות ב’, וכו’ לזכות מע”מ עסקאות. בכרטיס החשבון של הלקוח החשבונית תוצג בשורה אחת. אם מעבירים את התנועות מחשבשבת חלונות לרואה חשבון שעדיין עבוד בגרסת הדוס, יש לרשום את החשבונית לפי ההסברים שלעיל לגבי דוס.
בחשבשבת דוס יש לרשום פקודת יומן נפרדת עבור כל כרטיס הכנסה: לחובת הלקוח ולזכות הכנסה א’ ולזכות מע”מ עסקאות (רושמים את החלק היחסי של חיוב הלקוח ושל מע”מ עסקאות). בכרטיס החשבון של הלקוח יופיעו כמה שורות עבור חשבונית זו.[/dt_toggle]

תשלומים בכרטיס אשראי

[dt_toggle title=”כאשר משלמים לספק בכרטיס אשראי, האם רושמים את מספר העוסק של חברת כרטיסי האשראי או את מספר העוסק של הספק?”]
יש לרשום תנועת יומן לחובת הוצאות ולחובת מע”מ תשומות ולזכות הספק (מי שהוציא את החשבונית), ואח”כ לרשום תנועה נוספת בגין התשלום (לחובת הספק ולזכות כרטיס האשראי)[/dt_toggle]

 

קופה קטנה

[dt_toggle title=”קופה קטנה/ספקים שונים – תשלומים שונים כגון קופה קטנה ודלק באמצעות כרטיס אשראי. האם יש אפשרות לרשום את ספק כרטיס האשראי ספק (עם מס’ ח.פ. שלו)?”]
בתנועות קופה קטנה לא צריך לרשום את מספר העוסק של הספק (אלא רושמים תנועה לחובת כרטיס הוצאה ולחובת מע”מ תשומות ולזכות מי שמקבל את התשלום).[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”מה קורה עם חברות שההוצאות עוברות מול משיכות בעלים ובסוף חודש בעל החב’ מושך שיק?”]
המע”מ בקופה הקטנה שנמצאת אצל הבעלים אמור להיות כלול במע”מ של התנועות שמוגדרות בחתך של קופה קטנה. כלומר, הדרישה היא לא ספציפית לגבי המע”מ בקופה הקטנה שנמצאת אצל הבעלים, אלא לגבי כל התנועות של קופה קטנה.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”כיצד צריך לרשום תנועות של קופה קטנה, כאשר מקבלים שקית עם הוצאות שונות?”]
בחשבשבת דוס יש לרשום תנועה נפרדת עבור כל הוצאה. לדוגמה, אם בשקית ישנן 4 חשבוניות של צרכי משרד, ועוד 3 חשבוניות של תחזוקה, יש לרשום תנועה אחת לחובת הוצאות משרד ולחובת מע”מ תשומות ולזכות מי שמקבל את התשלום, ותנועה נוספת לחובת הוצאות תחזוקה ולחובת מע”מ ולזכות מי שמקבל את התשלום. בשדה אסמכתא שנייה של התנועה הראשונה (או אסמכתא 1 בהתאם לשיטת רישום אסמכתא בחן רכש) רושמים 4 (4 חשבוניות). ובתנועה השנייה – 3.
בחשבשבת חלונות ניתן לרשום תנועה מפורטת אחת עבור כל ההוצאות הנ”ל שכוללת ארבעה כרטיסי חשבון: לחובת הוצאות משרד, הוצאות תחזוקה ומע”מ תשומות, ולזכות מי שמקבל את התשלום. בשדה אסמכתא 2 (או אסמכתא 1 בהתאם לשיטת רישום אסמכתא בחן רכש) יש לרשום 7 (7 חשבוניות). כמובן, אם תנועת היומן אמורה לעבור לרואה חשבון, שעדיין עובד בדוס, צריך לרשום את התנועה כפי שהוסבר לעיל לגבי דוס.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”כיצד רושמים פקודות יומן של דלקן, טלפון וכד, כאשר רוצים לרשום חיוב נפרד עבור כל מכונית או מכשיר?”]
בחשבשבת חלונות ניתן לרשום פקודת יומן אחת, בשיטה המפורטת, לחובת הוצאות טלפון א’ הוצאות טלפון ב’ וכו’, לחובת מע”מ תשומות ולזכות הספק.
בחשבשבת דוס אפשר לרשום פקודת יומן נפרדת עבור כל מכשיר. לחילופין ניתן לרשום באופן הבא: תנועה ראשונה: לחובת הוצאות טלפון א’, לחובת מע”מ תשומות, ולזכות הספק על כל סכום החשבונית. תנועות נוספות: לחובת הוצאות טלפון ב’ לזכות הוצאות טלפון א’ וכו’.[/dt_toggle]

 

עסקים קטנים מאוד

[dt_toggle title=”מה הדין במע”מ לגבי הנהח”ש חד צידית?”]
בשלב זה מי שרשאי לנהל הנה”ח חד צדית פטור מהגשת הדוח.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”החברות שמנוהלות אצלנו במשרד לא מגיעות למחזור הכנסות ב-2009 לארבע מיליון ₪, ז”א שאף אחת מהחברות לא צריכה בשנת 2010 לדווח בדוח-874?”]
הם יצטרכו להגיש את דוח PC874 (הדוח הישן) או את דוח PCN874 (החדש) רק אם הם מבקשים החזר.[/dt_toggle]

 

חשבונית ידנית

[dt_toggle title=”האם החוק החדש מחייב הפקת חשבוניות מודפסות ממוחשבות? מי שעובד ידנית (פנקס ידני) ומקליד ספרים בחשבשבת”]
מותר להפיק חשבוניות ידניות ולהקפיד לרשום את מספר עוסק המורשה של הלקוח ע”ג החשבונית.[/dt_toggle]

לקוח / ספק

[dt_toggle title=”מה קורה עם כרטיס שהוא גם לקוח וגם ספק?”]
אפשר להמשיך ולרשום באותו כרטיס חשבון גם חשבוניות מכירה וגם חשבוניות רכש, גם חשבוניות בישראל וגם חשבונות ייצוא וייבוא. היוצא מן הכלל הוא לקוחות וספקים ברשות הפלסטינאית. לא ניתן לנהל אותו כרטיס חשבון ללקוח וספק ברשות הפלסטינאית.[/dt_toggle]

 

כרטיס ספקים שונים

[dt_toggle title=”מה הכלל לגבי כרטיס “ספק כללי” או “ספקים שונים” כלומר ספק אשר מוכר לנו שלא באמצעות קופה קטנה אבל העסקאות שנעשות מולו הינן חד פעמיות או בסכום נמוך יחסית. האם יש “זכות קיום” לכרטיס כזה מאחר ולא ניתן לשייך לו מס עוסק קבוע. בדומה לזה לקוח שאינו קבוע אבל שמקבל אפשרות לשלם באשראי. האם גם כרטיס זה אמור להתבטל?”]
מאחר וזה כרטיס גנרי לא ניתן לשייך לו מספר עוסק.
מומלץ להפסיק את השימוש בכרטיס ספקים שונים. אמנם כל עוד סכום המע”מ בחשבונית הוא עד 300 ₪, מותר לרשום את החשבונית ללא מספר העוסק של הספק, ולכן ניתן לרשום אותה בכרטיס ספקים שונים, אולם ממילא יש צורך לפתוח כרטיס נפרד לכל ספק עבור קבלת אישורים על ניכוי במקור.[/dt_toggle]

כרטיס לקוחות שונים

[dt_toggle title=”מה הכלל לגבי כרטיס “לקוח כללי” או “לקוחות שונים”?”]
מותר לפתוח כרטיסים עבור לקוחות בלתי מזוהים (כומר, לקוחות שאין להם מספר עוסק מורשה או מספר ישות), שהוא כרטיס לקוח כללי.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”האם צריך לפתוח כרטיס חשבון נפרד עבור כל לקוח שהוא עוסק מורשה ושמוציאים לו חשבונית שהסכום שלה מעל 5000 ש”ח?”]
בחשבשבת דוס, ובחשבשבת חלונות מהדורה 2006 ומהדורה 2008 – התשובה חיובית.
בחשבשבת חלונות מהדורת B 2009, ניתן להפיק חשבונית לכרטיס לקוחות שונים, ולרשום את מספר העוסק בעת ההפקה או בעת רישום פקודת היומן. התוכנה תרשום את מספר העוסק בשדה מיוחד בפקודת היומן. בעת הפקת דוח 874 התוכנה תקרא את מספר העוסק מתוך שדה זה.[/dt_toggle]

 

מספר החשבונית

[dt_toggle title=”מה עושים כשבמספר חשבונית רכש שמקבלים יש גם סימנים שאינם נומרים כמו אותיות, סימן סלאש קו נטוי או סימן מקף?”]
יש להתעלם מתווים שאינם ספרות. דוח PCN874 מאפשר לרשום ספרות בלבד.[/dt_toggle]

 

אסמכתא ראשונה ושנייה

[dt_toggle title=”האם הבחירה להשתמש באסמכתא ראשונה / שניה נתונה בידי או שאני חייבת להשתמש באופן גורף – באסמכתא ראשונה להכנסות ושניה להוצאות.”]

יש לרשום את האסמכתאות בדיוק כפי שמוסבר במסמך ששלחנו, הן לגבי מסמכי מכירה והן לגבי מסמכי רכש, שאם לא כן התוכנה לא תדע באיזה שדה נמצא מספר החשבונית.
אסמכתאות של חשבוניות מכירה נרשמות בשדה אסמכתא ראשונה.
אסמכתאות של חשבוניות רכש נרשמות בשדה אסמכתא שנייה או אסמכתא ראשונה, לבחירתכם. לאחר שבחרתם, יש להתמיד ברישום.
אסמכתא של ריכוז מכירות Z יש לרשום בשדה אסמכתא ראשונה או אסמכתא שלישית.[/dt_toggle]

חשבוניות בסכום שלילי

[dt_toggle title=”האם מה שרשמתם לגבי הפסקת שימוש במספר שלילי, זה חובה, או המלצה? למיטב ידיעתי, בהוראות מע”מ ניתן לרשום מספר שלילי.”]
זו העמדה של האנשים הבכירים ברשות המסים (מצד מס הכנסה לשעבר). בתי תוכנה רבים, וגם אנחנו ביניהם, ניסינו לבטל הנחיה זו, ללא הצלחה. לכן, אם מפיקים חשבונית מס בסכום מינוס, על אף שהדבר לא יהיה שגיאה בדוח 874, אנשי ביקורת של רשות המסים יוכלו לטעון שהמסמך אינו תקין.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”אם הספק שלח לי חשבונית במינוס במקום חשבונית זיכוי. כיצד לרשום?”]
יש לרשום את החשבונית כפי שהתקבלה, כלומר הסכום במינוס.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”האם מותר לכלול בחשבונית שורות במינוס?”]
כן. ההנחיה היא רק לגבי הסכום הכולל של החשבונית (ולא לגבי שורת פריט מסוימת).[/dt_toggle]

 

חשבונית שכוללת פריטים חייבים ופטורים

[dt_toggle title=”אם בחשבונית מכירות אחת יש מספר שורות, אחת חייבת מע”מ ואחת פטורה. איך קולטים אותה להנה”ח?”]
יש לקלוט אותה באמצעות שתי פקודות יומן: פקודה אחת לחובת לקוח ולזכות כרטיס הכנסות חייבות מע”מ וכרטיס מע”מ עסקאות (תנועה שכוללת שלושה כרטיסי חשבון).
פקודה שנייה לחובת לקוח ולזכות הכנסות פטורות מע”מ. כמובן, בשתי הפקודות יש לרשום אותם מספרי אסמכתא ואותם תאריכים.[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”אני קולט חשבונית של עו”ד שמשתמש בתוכנת עודכנית, כאשר בחשבונית יש גם הכנסה חייבת, גם הכנסה פטורה, וגם סעיף שאיננו הכנסה כלל, למשל פקדון.”]
ראה תשובה קודמת. יש לקלוט את הפיקדון באמצעות פקודת יומן נוספת, כך שהחשבונית תיקלט באמצעות שלוש פקודות יומן.[/dt_toggle]

חשבונית שכוללת כמה כרטיסי הכנסות שונים

[dt_toggle title=”אם החשבונית צריכה לזכות כמה כרטיסי הכנסות, כיצד רושמים את התנועות חשבשבת?”]
בחשבשבת דוס, כאשר חשבונית כוללת כמה שורות שאמורות לזכות, לדוגמה, שני כרטיסי הכנסות שונים, יש לרשום שתי תנועות יומן. כל אחת מתנועות אלה תהיה מאוזנת ותכלול שלושה כרטיסי חשבון: לחובת לקוח, לזכות הכנסות, ולזכות מע”מ עסקאות. כמובן, יש לפצל את סכום המע”מ בהתאם לסכומים של כרטיסי ההכנסות. בכרטיס הלקוח (בחשבשבת) יופיעו שתי תנועות.

בחשבשבת חלונות ניתן לרשום תנועת יומן אחת לחובת הלקוח, לזכות כל אחד מכרטיסי ההכנסות ולזכות מע”מ עסקאות. אם מפיקים את החשבונית בחשבשבת חלונות, ניתן לשייך לפריטים שונים כרטיסי הכנסות שונים. החשבונית תירשם בתנועת יומן אחת באופן שמתואר לעיל.[/dt_toggle]

 

תנועות חד צדיות

[dt_toggle title=”תנועות חד צדיות – האם מדובר בהקלדת כל מסמך או רק בחשבוניות מס ?”]
אין לרשום חשבוניות (כולל חשבוניות של קופה קטנה) באמצעות תנועות חד צדיות; לגבי שאר המסמכים – מותר[/dt_toggle]

 

[dt_toggle title=”מועד הדיווח”]

לפעמים מכינים את הודח לפני הזנת המסמכים בהנהלת החשבונות – מסכמים ידנית את המע”מ ועל פי הסיכום ממלאים את הפנקס , וזאת בשל לחץ הזמן. לפעמים מדווחים על סכום “בערך” כי אין זמן לעשות חישוב מדוייק – כמה מוכר מתוך חשבוניות מורכבות של ליסינג למשל. אחרי ה- 15 מזינים לחשבשבת את המסמכים. בשיטה החדשה זה בלתי אפשרי וזה יכניס את לשכות השרות (משרדים שנותנים שרותי הנהלת חשבונות) ללחץ זמן מטורף לפני ה- 15.
מותר להגיש את הקובץ עד סוף החודש. כלומר, אפשר להמשיך ולחשב את המע”מ באמצעות מכונת חישוב, לשלם כרגיל ב 15 לחודש, ורק אחר-כך לקלוט את הנתונים בחשבשבת ולהגיש את קובץ 874 בסוף החודש.

לפעמים לא תובעים את מלוא התשומות אלא דוחים חלק לחודש הבא (למשל – רוצים להמנע מהחזר, רוצים לתבוע החזר רק בגובה הסכום שניתן לדווח מבלי למלא טפסי 874 ולגשת למשרדי מע”מ , לפעמים מעדיפים לשלם החודש יותר כי יודעים שבחודש הבא יהיה סכום גבוה לתשלום ומעדיפים לשלם בחודש הזה יותר ובחודש הבא פחות, למשל כדי שניתן יהיה לשלם בכרטיס אשראי) . בשיטה החדשה נצטרך לדווח בדיוק על סכום המע”מ שרשום בחשבונית שהוזנו בהנהלת החשבונות
בעת הפקת דוח 874 התוכנה שולפת לדוח את כל החשבוניות. אם רוצים לא לכלול חשבונית רכש מסוימת בדוח הנוכחי אלא להעביר אותה לדוח הבא, האפשרויות הן:
במהדורת חשבשבת ERP בחלונות:
בעת הפקת דוח מע”מ מוצג למשתמש חלון סינון תשומות. בחלון זה מסמנים את חשבוניות הרכש שמעוניינים לדחות. החשבוניות יוצגו שוב לסינון בהפקת הדוח בחודש הבא.
בחשבשבת דוס:
(א) מתקנים את תאריך האסמכתא של החשבונית לתאריך מאוחר מתקופת הדוח, ולאחר הפקת הדוח מתקנים שוב את התאריך חזרה לתאריך הנכון, או (ב) מבטלים את תנועת היומן של החשבונית באמצעות תנועת סטורנו, ולאחר הפקת הדוח רושמים מחדש את התנועה.[/dt_toggle]

 

סימולטור

[dt_toggle title=”האם יהיה סימולטור לדוח PCN874 ?”]
כן. לפני הגשת הדוח ניתן יהיה לבדוק אותו בסימולטור ברשות המסים[/dt_toggle]

 

דיווח באיחור

[dt_toggle title=”איך מדווחים על חשבוניות רכש שהגיעו באיחור?”]
בחשבשבת חלונות רושמים אותן כרגיל ומעדכנים בתאריך האסמכתא את תאריך המסמך המקורי. חשבשבת יודעת אילו תנועות נכללו בדיווח למע”מ ותאסוף את התנועות לחודש הדיווח הנוכחי ובנוסף תנועות מ- 6 החודשים הקודמים שטרם דווחו.
בחשבשבת דוס רושמים אותן במנה מיוחדת[/dt_toggle]

[dt_toggle title=”איך מתקנים טעויות בדוח שכבר הוגש, לדוגמה סכום שגוי או מספר עוסק שגוי?”]
רושמים תנועת סטורנו לביטול התנועה השגויה, ותנועה חדשה שכוללת את הנתונים הנכונים. תנועת הסטורנו צריכה להיות זהה לתנועה השגויה בכל השדות למעט השדות השגויים.
בחשבשבת חלונות רושמים את התנועות כרגיל (כמו לגבי חשבוניות שהגיעו באיחור).
בחשבשבת דוס רושמים את התנועות במנה המיוחדת של חשבוניות שהגיעו באיחור.[/dt_toggle]

 

בדיקת כפילות ושלמות

[dt_toggle title=”כיצד ניתן לבדוק שאין חשבוניות שלא דווחו או שדווחו בחודש קודם?”]
בחשבשבת חלונות התוכנה “סוגרת” תנועות שנכללו בדיווח למע”מ, כך שבחודש הדיווח הבא התנועות לא יכללו שנית.
ניתן לרשום סגירות פנימיות (ניתוח כרטיסים) באופן הבא:
בכרטיס מע”מ עסקאות: כל החשבוניות המדווחות כנגד מע”מ חו”ז
בכרטיסי מע”מ תשומות: כל התנועות המדווחות כנגד כרטיס מע”מ חו”ז
סה”כ התנועות המדווחות בכל אחד מהכרטיסים שלעיל צריך להתאים לסה”כ בדוח PCN874 למעט הבדלים שיכולים לנבוע מעיגול הסכומים בדוח PCN874. (ניתן לראות את הסיכומים בדוח PCN874 לפני הגשת הדוח).
בחשבשבת דוס יש לבצע סגירות פנימיות על פי ההסבר לעיל.[/dt_toggle]

תיקון עוסק מורשה בתנועות

[dt_toggle title=”האם מותר לתקן בכרטיסי חשבון או בתנועות מספר עוסק מורשה שגוי?”]
כן.[/dt_toggle]

חשבשבת אורקל

[dt_toggle title=”אותם שינוים יהיו בחשבשבת אורקל?”]
נא לעבור למסד הנתונים MS SQL. איננו עורכים שינויים בתוכנה בגרסת אורקל.[/dt_toggle]

 

חשבשבת דוס

[dt_toggle title=”עד מתי ניתן להפעיל את גרסת חשבשבת דוס?”]
לפי התכנון הנוכחי החל מינואר 2012 חשבוניות מס יסופררו בסדרת ספרור נוספת שתיקבע ע”י רשות המסים. חשבשבת דוס לא תוכל לתמוך בדרישה זו, ולכן מומלץ לכל העסקים לעבור לחשבשבת חלונות במהלך שנת 2010.[/dt_toggle]

 

חתימה דיגיטאלית מאושרת

[dt_toggle title=”נאמר שהדוח צריך להיות חתום בחתימה דיגיטאלית. יש הנחיות מעשיות?”]
לפי הנחיות רשות המסים הקובץ צריך להיות חתום בחתימה דיגיטאלית מאושרת. כדי לחתום קובץ בחתימה דיגיטלית מאושרת, יש לרכוש תוכנה מיוחדת שמותקנת על המחשב שחותם. בניגוד לחתימה דיגיטלית רגילה, חתימה דיגיטלית מאושרת מאפשרת למקבל לפנות לגורם המחתים ולקבל אישור שהקובץ אמנם נחתם ע”י מי ששלח אותו. רשימת החברות שמורשות להפיק חתימה דיגיטאלית מאושרת בישראל מופיעה באתר משרד המשפטים:
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/ILITA/HatimaElectronic/MeidaMeRashamCA/Go
/rmimMeashrim

חברת חשבשבת לא עוסקת בחתימה הדיגיטאלית. כאמור תוכנת חשבשבת תפיק את הקובץ, והמשתמש יצטרך לרכוש את התוכנה של אחת החברות המורשות. ולהפעיל אותה על מנת לחתום את הקובץ. לאחר החתימה הוא יצטרך לשדר את הקובץ לרשות המסים דרך האינטרנט.[/dt_toggle]